שְׂפַת כְּנָֽעַן

Introduction

Nomenclature

עִבְרִית הִיא כְּנַעֲנִית דְּרוֹמִית. אחת מהשפות כנען. ככתוב בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ יט:יח

בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִֽהְיוּ֩ חָמֵ֨שׁ עָרִ֜ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם מְדַבְּרוֹת֙ שְׂפַ֣ת כְּנַ֔עַן

מעתק

⟨bayyồm hahû́ yihyû̀ ḥāmḕš ʿārî́m běʾèreṣ miṣráyim mădabbŏrồṯ săp̄àṯ kănáʿan⟩

בספר מלכים יח:כח

וַֽיַּעֲמֹד֙ רַבְשָׁקֵ֔ה וַיִּקְרָ֥א בְקוֹל־גָּד֖וֹל יְהוּדִ֑ית

⟨wayyaʿmoḏ ribašḳ wayyiḳr boḳolgaḏol yehuḏiṯ—————⟩

f

שמית

א) שמית מִזְרָחִית: אכדית

ב) שמית מַעֲרָבִית

־־־־־־־־ מרכזית: ערבית וצְפוֹנִית מַעֲרְבִית

ב )

ג) שמית דְּרוֹמִית

צְפוֹנִית מַעֲרְבִית: ארמית, כְּנַעֲנִית

נִיבֵי שפות כְּנָֽעַן

כְּנַעֲנִית צְפוֹנִית

אגרית או כְּנַעֲנִית צְפוֹנִית הָֽעַתִּיקָה

Northern Phoenician – כְּנַעֲנִית צְפוֹנִית

Tyro-Sidonian צִידוֹנִית

– Punic כְּנַעֲנִית מַעֲרָבִית

כְּנַעֲנִית דְּרוֹמִית

Southern Phoenician – כְּנַעֲנִית דְּרוֹמִית הָֽעַתִּיקָה

כְּנַעֲנִית יִשְׂרְאֵלִית – והיא לשון המקרא

Samaritan – כְּנַעֲנִית שֽׁוֹמְרוֹנִית אוֹ כְּנַעֲנִית הַכוּתים

Judaean יְהוּדִית

Mishnaic Hebrew לשון חז״ל

עִבְרִית יִשְׂרְאֵלִית

כְּנַעֲנִית מִזְרָחִית ) אדוֹמית אמונית, מואבית

תּוֹרַת הַהֶ֫גֶה

תּוֹרַת הַצּוֹר֫וֹת

מִלּוֹת קִשּׁוּר

ברירה: אוֹ, אוֹ שֶׁ־, אוֹ אֲשֶׁר

דמיון: כשם שֶׁ־, כפי שֶׁ־

הוספה: ו, וכן, גם, אף, כמו כן, יתר על־כן, זאת ועוד, נוסף על־כף, מעבר לכך

השוואה ועימות: ואילו, לעומת זאת, לעומת, בעוד

ותור: תתת

זמן: תתת

מידה: תתת

תחביר: משפט שמני בחיווי ובשאלה

דגמה: אֲנִי דָוִד , מִי אתה

מילות שאלה: מה, מי

משפט חיווי: אתה בנו שלדוד

משפט שאלה: האתה בנו שלדוד? או באינטונציה אתה בנו שלדוד

שמות

אִירִית, גָד, גיל, גל, דָּנָה, דָּנִי, רָם, רָן, שׂרִית,

אאאא: שלום

?בבבב: שלום, מאין אתה

?אאאא: אני מן־־־־, ואתה

בבבב: אני מ־־־.

?אאאא: מאין בא היין הזה

בבבב: מן־גליל

אאאא: תתתתתת

בבבב: תתתתתת

אאאא: תתתתתת

בבבב: תתתתתת

אאאא: תתתתתת

בבבב: תתתתתת

אאאא: תתתתתת

בבבב: תתתתתת

אאאא: תתתתתת

בבבב: תתתתתת

אאאא: תתתתתת

בבבב: תתתתתת

אאאא: תתתתתת

בבבב: תתתתתת

שמות מקומות

מדינות, ערים

מִלִּים לועזיות

****המלה מַרְגָּרִינָה הִיא מלה לועזית

מילות יחס

מילית היחס מ־ בנוקדת בדרך כלל בחיריק (מִ־) ודגש באות שאחריה. למשל מִבִֵּית הַסֵּפֶר. אבל לפני אותיות גרוניות (אלף, הא, חית, עיו וריש) תהיה מנוקדת בצירה, חמשל: מֵאִיטַלְיָה

מי זה ומי זאת

מי זה? זה יצחק, והוא אבי

מי זאת? זאת רחל, והיא אחותי

מי אלה? אלה ילדיך — לא, זאת ילדה שלדבורה ואלה הילדים שלאיל

מה זה, יין?

לא, זה מיץ

זה, זאת, אלה= כינויי רומז

משפטי פעלי בחיווי ובשלילה