אִיטַלְקִית

L’Alfabeto Italiano

(האותיות)

בָּֽאלף־בית הָֽאִיטַלְקִי יש _____ אותיות ואלה הנה

הערות	צליל	שם	קטנה	רבתי
אין בכנענית על־פי המסורת. כמו הפחח ההגוי* בימינו בארץ ישראל	[a]	⟨a⟩  אָה	a	A
	[b]	⟨bi⟩ בִּי	b	B
	[k] [t͡ʃ]	⟨ci⟩ טְשִׁי (צִ’י)	c	C
	[d]	⟨di⟩ דִּי	d	D
	[ɛ] [e]	⟨e⟩ אֵה	e	E
	[f]	⟨effe⟩ אַפֶּה (אִפֱּֿה)	f	F
	[g] [d͡ʒ]	⟨gi⟩ דְּיִי (ג’י)	g	G
	[]	⟨acca⟩ אַקָּה	h	H
	[i]	⟨i⟩ אִי	i	I
מִמִּלִּים לועזיות בלבד	[]		j	J
מִמִּלִּים לועזיות בלבד	[k]	קַפָּה	k	K
	[l]	⟨elle⟩ אֶלֶּה	l	L
	[m]	⟨emme⟩ אַמֶּה	m	M
	[n]	⟨enne⟩ אֶנֶּה	n	N
	[o] [ɔ]	⟨o⟩ אֹה	o	O
	[p]	⟨pi⟩ פִּי	p	P
	[]	⟨cu⟩ קוּ	q	Q
	[r]	⟨erre⟩ אֵרֶה	r	R
	[s] [z]	⟨esse⟩ אֶסֶּה	s	S
	[t]	⟨ti⟩ טִי	t	T
	[u]	⟨u⟩ אוּ	u	U
	[v]	⟨vi⟩ וִי אוֹ בִֿי	v	V
מִמִּלִּים לועזיות בלבד	[]		w	W
מִמִּלִּים לועזיות בלבד	[]		x	X
מִמִּלִּים לועזיות בלבד	[]		y	Y
	[t͡s] [d͡z]	⟨zeta⟩ טְצֵטָה אוֹ צֵטָה	z	Z

אינה נהגית באיטלית ⟨h⟩ הָֽאוֹת

בא לפני תנועה אחרית נהגה כמו קוף ⟨ch⟩ כאשר צֵרוּף הָֽאוֹתִיּוֹת

בא לפני תנועה קדמית מְיצֵּר צליל/קול חדש והוא אינו מקביח בעברית ⟨ch⟩ כאשר צֵרוּף הָֽאוֹתִיּוֹת

מְיצֵּר באיטלית ⟨ch⟩ צֵרוּף הָֽאוֹתִיּוֹת

Gli Articoli

(הַתָּוִיּוֹת)

בְּאִיטַלְקִית הַתָּוִיּוֹת מוטים לְפִי מִין וְמִסְפָּר (כַמּוּת)

Gli Articoli Determinativi

(תָּוִיּוֹת* הַיִּדּוּע)

באיטלקית התוויות מסכים עם* שמות עצמן במין ובמספר

לכן יש 7 צורות ה_____, אלה הם

אאא ⟨il⟩ לפני שם עצם

אאא ⟨lo⟩ לפני שם עצם בזכר ומתחיל ב⟨lo⟩ או

אאא ⟨la⟩ לפני שם עצם

אאא ⟨l’⟩ לפני שם עצם

אאא ⟨i⟩ לפני שם עצם

אאא ⟨gli⟩ לפני שם עצם

אאא ⟨le⟩ לפני שם עצם

רבים	יחיד
i	il	לִפְנֵי שם העצם בזכר
gli	lo	⟨z⟩ אוֹ באות ⟨s⟩ לִפְנֵי שם העצם בזכר המתחיל בעצור
gli	l’	לִפְנֵי שם העצם בזכר או בזכר התחיל בתנועה
le	l’	לִפְנֵי שם העצם בזכר או בנקבה התחיל בתנועה
le	la	לִפְנֵי שם העצם בנקבה

Gli Articoli Indeterminativo

(תָּוִיּוֹת* אִי־יִּדּוּע)

השמות

זכר

בדרך כלל שֵׁמוֹת העצם המסתימים בתנועה אוֹ הם במין זכר והם מסתימים בתנועה אָה במין נקבה

נקבה	נקבה	זכר	זכר
ragazza	יַלְדָּה	ragazzo	יָֽלֶד
sorella	אָחוֹת	fratello	אָח

שְׁמוֹת הַמִּסְפָּר

הַסִּדּוֹרִי	הַיְּסוֹדִי	הַסִּימָן	הַמִּסְפָּר
primo, -a	uno, -a	1	אֶחָֽת
secondo, -a	due	2	שְׁתָּֽיִם
terzo, -a	tre	3	שָׁלשׁ
quarto, -a	quattro	4	אַרְבַּע
quinto, -a	cinque	5	חָמֵשׁ
sesto, -a	sei	6	שֵׁשׁ
settimo, -a	sette	7	שָֽׁבַע
ottavo, -a	otto	8	שְׁמֹנֶה
nono, -a	nove	9	תֵּשַׁע
decimo, -a	dieci	10	עָֽשֶׂר

‘___’ ⟨avere⟩ הַפֹּעַל הָֽעֵזֶר

Il Futuro Semplice עתיד	Il Passato Remoto העבר לֹא־מֻגְדָּר	L’imperfetto לא־מֻשְׁלָם	Presente הֹוֶה	גוף
avrò /אורו/	èbbi, ébbi /אבי/	avévo /אווה/	ho /אוֹ/	ראשון יחיד
avrài /אַוְרַ֫י/	avésti /אוסטי/	avévi /אווי/	hài /אַי/	שני יחיד
avrà /אַוְרה/	èbbe, ébbe /אבה/	avéva /אווה/	ha /אָה/	שלישי יחיד
avrémo /אורמו/	avémmo /אומו/	avevàmo /אוומו/	abbiàmo /אבימו/	ראשון רבים
avréte /אורטה/	avéste /אוסטה/	avevàte /אווטה/	avéte /אוטה/	שני רבים
avrànno /אַוְרַ֫נּוֹ/	èbbero, ébbero /אברו/	avévano /אוונו/	hànno /הַ֫נּוֹ/	שלישי רבים

I tempi composti : זְמַן מָרְכָּב

ההה הַזְּמַנִּים המרכבים תתתת פֹּעַל עזר עִם בינוני עבר

I tempi composti dei verbi si formano unendo una voce dei verbi ausiliari essere e avere con il participio passato

Giovanni ha mangiato una mela, avere + il participio passato

Mi sono svegliato alle 10, essere + il participio passato

L’ausiliare segnala i tempi dell’azione, mentre il participio passato indica il numero e, in alcuni casi, il genere del soggetto

Preposizioni

(מִלּוֹת יָֽחַס ׃‎)

מִלַּת יָֽחַס ׃‎	preposizione
⟨a⟩ מִלַּת הַיַּחַס אֶל־, לְ־	a, ad #) stato in luogo, tempo, età #) con mese, città #) mezzo, modo #) moto a luogo
⟨con⟩ מִלַּת הַיַּחַס עִם־	con
⟨da⟩ מִלַּת הַיַּחַס מִן־	da
⟨di⟩ מִלַּת הַיַּחַס לְ־ שֶׁל־ מִן־ בְּ־ (זמן)	di #) #) #) provenienza, composizione #) tempo
⟨in⟩ מִלַּת הַיַּחַס בְּ־	in
⟨per⟩ מִלַּת הַיַּחַס בְּֽשְׁבִיל עֲבוּר מִפְּנֵי לְמַעַן כְּדֵי בְּעַד	per
⟨su⟩ מִלַּת הַיַּחַס עַל אוֹדוֹת	su #) sopra #) un argomento

⟨al⟩ אאאאאאאא ⟨el⟩ אאאא אאאא אאאא ⟨a⟩ אאאא אאאא

Participio בינוני העבר	Gerundio* בינוני ההווה	infinito* שם הפועלה*
stato /צְטַטוֹ/	essendo /אֶסּנְדּוֹ/	essere /אֶסֵּרֶה/

I Giorni della Settimana

(יְמֵי הַשָּׁבוּעַ)

הַיּוֹם	Giorno
יוֹם רִאשׁוֹן	domenica
יוֹם שֵׁנִי	lunedì
יוֹם שְׁלִישִׁי	martedì
יוֹם רְבִיעִי	mercoledì
יוֹם חֲמִישִׁי	giovedì
יוֹם שִׁשִּׁי	venerdì
יוֹם שַׁבָּת	sabato

I Mesi dell’Anno

(חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה)

.ˌˈ(æ)ă(ɑː)âáàāā̀ā́ầấ ě(ɛ)èéêēḕḗếề(eː) ĭîî̀î́í[ɪiː](oː)ŏ(ɒ)ōṑṓóôồốŭ(ʊ)ûû̀û́(uː)ūשׂ

ʾʔḇβḡɣḏðẓḥħḫṭtʼkʰḵxʕʿġpʰp̄ɸṣsʼḳkʼʀšʃ śtʰṯθ û́ṯuːθ

⟨dăḳambḗr⟩

הַחֹדֶשׁ בישראלית	הַחֹדֶשׁ בעברית	הַחֹדֶשׁ באִיטַלְקִית	הַחֹדֶשׁ בְּלָֽטִינִית
יָנוּאָר	יַנְוַרְיוֹס ⟨yanwaryṓs⟩	gennaio	iānvārivs
פֶבְרוּאָר	פַּבְרְוַרְיוֹס ⟨paḇrăwaryṓs⟩	febbraio	febrvārivs
מַרְס/מַרְץ	מַרְטִיֹּס ⟨marṭiyyṓs⟩	marzo	Mārtivs
אַפְּרִיל	אַפְרִילֵס ⟨ʾap̄rîlḗs⟩	aprile	Aprīlis
מַאי	מַיּוֹס ⟨mayyṓs⟩	maggio	maivs
יוּנִי	יֽוּנְיוֹס ⟨yûnĭyṓs⟩	giugno	Iūnius
יוּלִי	יֽוּלְיוֹס ⟨yûlĭyṓs⟩	luglio	iūlius
אוֹגוּסְט	אוֹגֻסְטוֹס ⟨ʾôḡusṭṓs⟩	agosto	avgvstvs
סֶפְטֶמְבֶר	סַפְטַמְבֵּר ⟨sap̄ṭambḗr⟩	settembre	september
אוֹקְטוֹבֶּר	אָקְטוֹבֵר ⟨ʾoḳṭôḇḗr⟩	ottobre	octōber
נוֹבֶמְבֶר	נְוַמְבֵּר ⟨năwambḗr⟩	novembre	november
דֵּצֶמְבֶּר	דְּקַמְבֵּר ⟨dăḳambḗr⟩	dicembre	december

	כנענית	italiano
⟨kḗn⟩	כֵּן	sì
⟨lố⟩	לֹא	no
⟨băḇaḳḳāšā́⟩	בְּבַקָּשָׁה	per favore per piacere prego
⟨tôḏā́⟩	תּוֹדָה	grazie
⟨tôḏā̀ rabbā́⟩	תּוֹדָה רַבָּה	molto grazie
⟨sĭlîḥā́⟩	סְלִיחָה	scusi
⟨miṣṭaʿḗr⟩	מִצְטַעֵר [־עֵ֫רֶת]	spiacente

Saluti

(בְּרָכוֹת)

frasi di cortesia e auguri נִימוּסִים וְאִחוּלִים

.ˌˈ(æ)ă(ɑː)âáàāā̀ā́ầấ ě(ɛ)èéêēḕḗếề(eː) ĭîî̀î́í[ɪiː](oː)ŏ(ɒ)ōṑṓóôồốŭ(ʊ)ûû̀û́(uː)ūשׂ

ʾʔḇβḡɣḏðẓḥħḫṭtʼkʰḵxʕʿġpʰp̄ɸṣsʼḳkʼʀšʃ śtʰṯθ û́ṯuːθ

כנענית	italiano
בֹּקֶר טוֹב ⟨bṑḳer ṭốḇ⟩ [ˈ boːkʼɛʀ ˈ tʼoːβ]	buon giorno
אַחַר צָהֳרַיִם טוֹבִים	buon pomeriggio
עֶרֶב טוֹב	buona sera
לַיְלָה טוֹב	buona notte

בָּרוּךְ הַבָּא ברוכים הבאים	benvenuto
שָׁלוֹם (בִּפְגִישָׁה)	ciao salve
שָׁלוֹם (בִּפְרֵדָה)	arrivederci ciao
לְהִתְרָֽאוֹת	arrivederci

מַה־שְּׁלוֹמֶֽךָ [־מֵךְ] שְׁלוֹמִי טוֹב, תּוֹדָה ואָֽתָּה/אָֽתּ – אֶצְלִי הַכּוֹל בְּסֵדֶר. וְאֶצְלֶֽךָ [־לֵךְ] –	come sta/stai oggi? sto bene, grazie e tu/Lei? da me va tutto bene. E da te/Lei
מַה־נִּשְׁמַ֫ע בְּסֵדֶר, תּוֹדָה –	come va? bene, grazie
מָה־הָֽעִנְיָנִים	come vanno le cose?

non c’è di che – עַל־לֹא דָבָר

va bene – זֶה בְסֶדֶר

מַה־שְּׁמֶֽךָ [־מֵךְ] … שְׁמִי –	come si chiama/ti chiami? – mi chiamo …
?בֵּן [בַּת] כַּמָּה אָֽתָּה [אָֽתּ] … אֲנִי בֵן [בַת] –	quanti anni ha/hai? – ho # anni
	di dov’è/di dove sei? – sono di – vengo da

תְּנוּעָ֫ה	vocale

תְּנוּעָ֫ה	vocale

ʾʔḇβḡɣḏðẓḥħḫṭtʼkʰḵxʕʿġpʰp̄ɸṣsʼḳkʼʀšʃ śtʰṯθ û́ṯuːθ